דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
חיפוש
חפש ב:
פרסומים ועדכונים
הודעות כלליות

פרסומים, עדכונים, הודעות וחוזרים בנושאים שונים המתפרסמים מעת לעת ורלוונטיים למורים ולגננות.

 >> לדף הבית של הפורטל

 >> לדף פניות והודעות

הנחיות לצוותי חינוך בנושא נגיף הקורונה

לאור אירוע התפתחות נגיף הקורונה בישראל, משרד החינוך פרסם הנחיות מעודכנות ליום א' 23.2 כ"ח בשבט, לרבות עקרונות שיח עם תלמידים בנושא הנגיף. 

מנכ"ל משרד החינוך פרסם הנחיות והודעות בהקשר להמשך התמיכה החינוכית והטיפולית בקבוצות אלו והודיע על פתיחת קו סיוע ממחר לטובת תלמידים, מורים והורים. העיסוק הנרחב של הציבור בנושא וההתפתחויות האחרונות, עלולים לעורר חששות ושאלות בקרב תלמידים. למסמך ההנחיות של משרד החינוך.

קו פתוח

משרד החינוך מפעיל קו פתוח לשיחות עם הורים ותלמידים: 1800-25-00-25, 073-3931111. הקו מאויש על ידי מומחים להתמודדות במצבי לחץ וחירום מטעם השירות הפסיכולוגי ייעוצי ונותן מענה רגשי. הקו אינו מספק מענה בנושאים בריאותיים. בכל שאלה שקשורה לענייני בריאות יש לפנות למשרד הבריאות בטלפון *5400 או למוקד מד"א 101.


עקרונות לתשומת לב

א. בדיקת נוכחות: חשוב להקפיד ולברר מי מהתלמידים לא הגיע למוסד החינוכי ולברר סיבת ההיעדרות. במקרים שבהם תלמידים נמנעו מלבוא עקב חשש, יש לעודד אותם ואת הוריהם להגיע ולעבד את החוויה יחד עם כולם.

ב. אבחנה בין שמועות לעובדות: מומלץ לשאול את התלמידים מה ידוע להם ומה הם שמעו על נושא הקורונה.
בדרך זו יש לאיש החינוך הזדמנות לעשות אבחנות בין שמועות לעובדות ולסייע לכולם לארגן את רצף העובדות. ארגון כזה נותן נקודות אחיזה והתחלה של תחושת שליטה. חשוב להסביר את הסכנה שבהעברת מידע לא מבוסס.
ג. מתן מידע: כדאי לתת מידע מדויק בהיר וקצר בלי להפחיד ובלי להוסיף "נבואות", או דאגות מוגזמות. ההסברים צריכים להינתן באופן פשוט, רגוע ומרגיע וללא פרטים מיותרים. חשוב גם להימנע מדרמטיזציה ולחזק תחושות שייכות וביטחון.
ד. התאמת השיחה לגיל ההתפתחותי של הילדים וליכולות ההתמודדות שלהם עם המידע.
ה. ניהול השיחה: השיחה תיעשה עם מבוגר אחראי ומשמעותי לילדים. בדרך זו יש לנו שליטה על הפרשנות למציאות שמעוצבת אצל הילדים. חשוב לזכור שהילדים מבינים את המציאות דרך המבוגרים המתווכים להם אותה.
ו. תשומת לב לילדים חרדים במיוחד: ילדים שונים )וגם מבוגרים( מגיבים בצורה שונה. חשוב לשדר אמון ביכולת ההתמודדות של הילדים, אך גם להיות ערניים לילדים הזקוקים להתייחסות מיוחדת. יש לגלות רגישות לשונות בין תלמידים ולקחת בחשבון את המאפיינים האישיים של כל אחד.
ז. תגובות רגשיות: צפויה קשת רחבה של תגובות: יהיו כאלה שיתנהגו כרגיל ויהיו שיגיבו בפחד, דאגה, הימנעויות, קשיי שינה ועוד. חשוב לדעת שכל קשת התגובות מוכרת ואפשרית.
ח. שמירה על השגרה: חשוב לשמור על שגרה היות ויש בה מסגרות חשיבה וחיים מוכרים ונורמליים שמהווים עוגן ונקודת אחיזה, גם כאשר יש חלקים של אי ודאות המעוררים חששות.
ט. מתן תפקידים: כדאי לכוון את הילדים לפעילות אקטיבית. מילוי משימות פשוטות ואף יזומות מסייע להחזרת תחושת ביטחון ושליטה. לדוגמה: ניתן לתת לתלמידים לחקור את הנושא ולכתוב זהירות לכיתה, לדאוג שיש סבון ליד כל כיור, תורנות ניקיון.
י. פנייה לעזרה: יש לזכור שבמקרים בהם ילד או ילדה מעוררים דאגה, יש לפנות להיוועצות בגורמים הרלוונטיים בביה"ס (יועצת, פסיכולוגית).
יא. שמירה על קשר עם ההורים: חשוב לעדכן את ההורים באמצעי הזהירות שננקטו בביה"ס ולתת להם כתובת למקרה של שאלות.

>>למידע נוסף ראו בפורטל מוסדות חינוך

​ איגרת מנכ"ל - נושא שנתי ערבות הדדית וסולידריות

"הלא פרוס לרעב לחמך, ועניים מרודים תביא בית, כי ראית עירום וכיסיתו, ומבשרך לא תתעלם."

ישעיהו נ"ח

לכל המורים, המורות והגננות שלום וברכה,

הנושא השנתי שנבחר לשנת לימודים זו הוא ערך אוניברסלי אותו רואות בחיוב לא רק הדת היהודית אלא גם דתות ואמונות של תלמידים רבים נוספים במערכת החינוך שלנו, כדוגמת הנוצרים, המוסלמים והדרוזים, והוא ערך הערבות ההדדית והסולידריות. היות ובבחירתו הושקעה מחשבה רבה, והוא נושא בחובו מבחינתנו כוונות חינוכיות עמוקות, אני מבקש להסביר לכם מדוע בחרנו בנושא זה.

את הסולידריות והערבות ההדדית ניתן לפרש משני כיווניהן.

הכיוון השלילי, היינו מה אנחנו מפסידים בהיעדרן, ברור. ההיסטוריה מוכיחה לנו שהפיצולים הפנימיים בחברה הישראלית מחלישים את יכולתה להתמודד בהצלחה עם אתגרים חברתיים ולאומיים, מכלה את כוחותינו במריבות פנימיות מיותרות ומסיגה אותנו לאחור.

אני מעדיף להתרכז בכיוון החיובי, היינו מה אנחנו מרוויחים בקיומן של הסולידריות והערבות ההדדית בתוכנו.

ראשית, זו דרך הטבע. המציאות האנושית בנויה על התלות בערבות הדדית, כיוון שהאדם אינו יכול למלא את צרכי מחייתו הבסיסיים בלא ערבות הדדית עם אנשים אחרים בסביבתו. מבט על ההיסטוריה האנושית מציג את החוקיות: ככל שהערבות ההדדית חלשה יותר, כך גם חלשה יותר הרקמה האנושית ביתר המובנים שלה. וכמובן שההיפך גם הוא נכון.

סולידריות וערבות בכל המובנים – בין פרט לפרט, בין כלל לפרט ובין פרט לכלל.

קל להפגין סולידריות וערבות הדדית בעתות אתגר ומשבר. החברה הישראלית שבה ומוכיחה זאת בכל שעת מבחן מחדש.

אלא שאנחנו חיים כיום בתקופה ארוכה של פריחה ורווחה אישית. חיי אזרחי ישראל קלים ונוחים ביחס לתקופות קודמות, ולכאורה פחות נדרשת מהם הבעת סולידריות וערבות הדדית.

כאן טמון האתגר החינוכי שנטלנו על עצמנו. למרות אווירת התחרות והדאגה איש לאוהלו, לחנך את דור העתיד של החברה הישראלית, שהערבות ההדדית עודנה, ולעד תהיה, בבחינת תנאי חיים.

בחיבורו "יעודי הרוח והחלוציות בישראל", כתב דוד בן גוריון כך:

"ואהבת לרעך כמוך" – זה יותר ממצוות החוק. עיקרון חוקי אפשר לפרשו פירוש פּסיבי ושלילי: לא לקפח, לא לגזול, לא לעשוק, לא לפגוע. התורה היהודית לא הסתפקה באלה – לא די בהימנעות מפגיעה בזכויות הזולת. יחסי אדם צריכים להיות בנויים על שותפות גורל, על עזרה הדדית, על זיקת-גומלין, על חברות של שווים, על אהבת-הבריות. רק על יסוד הצו "ואהבת לרעך כמוך" תיכון מדינת-ישראל הנאמנה ליעוד האנושי הגדול של היהדות. רק בצו זה יימצא המפתח לחוקי ישראל ומשפטיה."

קראו היטב את תחביר הפסקה הזו. דברים אלו לא נוסחו בידי בן גוריון כתלויים בזמן או במקום, אלא הם הוראת כיוון על זמנית, שייעד לרוחנו מייסד המדינה. ליחם לא נס ולא ינוס. על כן נעסוק בהם בשנה זו.

שלכם,

שמואל אבואב

פנייה לקבלת שירות

תודה שפנית באמצעות הפורטל. פנייתך הועברה להמשך טיפול המוקד המחוזי. משך זמן הטיפול המשוער הינו 14 ימים. בסיום הטיפול תקבל הודעת דוא"ל ומסרון בהתאם לאמצעי הקשר המעודכנים במערכות המשרד.

לצפייה בפניות שלי